פשיטת רגל – עשה ואל תעשה

עו"ד אורי בראון
שותף במשרד בראון צאודר אסלן

משבר הקורונה יצר אצל רבים בישראל משבר כלכלי חריף, אם בשל ירידה בהכנסות, אבטלה של אחד מבני הזוג, סגירת עסקים ועוד. הנתונים מדברים על עליה של כ-40% במקרי פשיטות הרגל, וכפי שהדברים נראים- היד עוד נטויה.

רק לפני 7 שנים, בשנת 2013, הוגשו בארץ סה"כ כ-12,000 בקשות פשיטת רגל. בשנת 2019, מספר זה כמעט הכפיל את עצמו ועמד על כ-21,000 בקשות לפשיטת רגל. בעק' משבר הקורונה, הצפי כיום עומד על כ-30,000 בקשות פשיטת רגל במהלך שנת 2020.

מכיוון שהליך פשיטת הרגל הפך לנפוץ, חשוב וחיוני לפרט מספר כללים בסיסיים הנוגעים להליך זה, החל בכניסה נכונה להליך, דרך התנהלות נכונה בהליך עצמו, ועד ליציאה נכונה מההליך ושיקום כלכלי.

בהתנהלות וייעוץ משפטי נכונים, הליך פשיטת הרגל יכול וצריך לשקם חייבים בתוך שנים ספורות, תוך שהוא מאפשר אורח חיים נורמאלי ומכובד גם במהלך ההליך עצמו. מנגד, בהתנהלות לא נכונה וייעוץ משפטי שגוי, ההליך הזה יכול לדרדר עוד יותר את מצבו של החייב.

כן פשיטת רגל – לא מחיקת חובות

אתרי האינטרנט מלאים בפרסומים של עורכי דין שמבטיחים לחייבים "מחיקת חובות מהירה". בפרסומים הללו, מופיעות דוגמאות לאנשים עם חובות של מיליוני שקלים, שלעיתים מסתיימים בתשלום זעום של כמה עשרות אלפים – וברור שהפיתוי גדול. הבעיה היא שהפיתוי הזה, גורם לאנשים רבים לנקוט בהליך פשיטת רגל בלי כל הצדקה, מבלי שהם מבינים או מודעים להשלכות החמורות שיש להליך זה.  

בראש ובראשונה יש לדעת כי הליך פשיטת הרגל, אינו מוגדר הליך "מחיקת חובות". הליך פשיטת הרגל מיועד להסדיר את החובות באמצעות תשלומים שעל החייב לשלם, מימוש נכסים באופן מרוכז ובדיקה מהירה של מצבת החובות של החייב. כותב המאמר נתקל יותר מפעמיים באנשים שיכולת ההחזר שלהם ו/או הנכסים שלהם, מאפשרים תשלום של 100% מחובותיהם, וכך מוצא את עצמו פושט הרגל בסיומם של 4-5 שנים מתישות, כאשר הוא משלם את כל חובותיו (בתוספת קנס של הוצאות ההליך ושכר טרחת בעל התפקיד) ועם כתם כלכלי של פשיטת רגל.

חשוב לדעת שהליך פשיטת הרגל, לא מהווה את הפתרון היחידי שעומד בפני החייב ישנו פתרון לקיום הסדרי חוב בהליך משפטי או ללא הליך משפטי, ישנה אפשרות למימוש נכסים עצמי והסדרי חוב ועוד.

לפני הגשת בקשה להליך פשיטת רגל, חיוני לבחון האם ישנה אפשרות פוגענית פחות להסדר החובות, ורק בלית ברירה, לנקוט בהליך של פשיטת רגל.

התנהלות נכונה במהלך הליך פשיטת הרגל

גם במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו, ישנם מספר כללים בסיסיים שיש לשמור עליהם, על מנת שההליך יסתיים באופן המיטבי עבור החייב ובאמת יסייע לשיקומו.  

  • הגשת דוחות וביצוע תשלומים חודשיים: שני החובות הבסיסיים ביותר בהליך פשיטת הרגל, הנם ביצוע תשלום חודשי כפי שנקבע על ידי הכונס הרשמי, והגשת דוחות דו-חודשיים בקשר להכנסות והוצאות החייב. חייב שאינו עומד בחובות אלו, עלול בסבירות גבוהה לגרום לביטולו של ההליך, כאשר רק כעבור שנה וחצי – שנתיים יוכל לנקוט בהליך פשיטת רגל שני.
  • מיצוי כושר השתכרות: המחשבה לפיה הליך פשיטת הרגל הינו הליך "מחיקת חובות" גורמת לרבים לחשוב שבמהלך ההליך העבודה הטובה ביותר היא אבטלה שתניב תשלום נמוך יותר עבור הנושים. מדובר כמובן בטעות. אדם שיכול לעבוד ובוחר שלא לעשות כן, או אדם שאינו מממצא את יכולת השתכרותו, יגרום לכך שהתשלום שיקבע לו ייגזר מפוטנציאל הכנסותיו ולא מהכנסותיו בפועל. רצוי וחשוב לנסות ולהגיע להליך פשיטת הרגל עם הכנסה מסודרת, ממנה יחושב תשלום חודשי שעל החייב לבצע, כאשר בהתאם להנחיות של המחוקק יישאר בידי החייב די כסף להתקיים בכבוד. 
  • שיתוף פעולה עם בעל התפקיד: לכל פושט רגל, ממונה בעל תפקיד המכונה "נאמן", עורך דין במקצועו, שתפקידו לנהל את הליך פשיטת הרגל. לנאמן ישנה השפעה רבה על תוצאות הליך פשיטת הרגל, על התשלום שעל החייב לשאת בו במהלך ההליך ובסיומו, ועל האופן בו ינוהל ההליך. חשוב מאוד לשתף פעולה עם הנאמן, על מנת להימנע מטענות בדבר אי שיתוף פעולה או חוסר תום לב של החייב.
  • מסירת מידע: באמצעים הטכנולוגים הקיימים היום, הנאמן מקבל מידע מלא מאין ספור גורמים, החל מרשות המיסים (עסקאות מקרקעין וכדו') וכלה בכלל הגופים הפיננסים. לנאמן יש דרכים רבות לקבלת מידע אודות החייב, כגון ביצוע חקירות סמויות, קבלת מידע מצד ג'. נכס או הכנסה שהחייב בוחר להסתיר ונחשפים על ידי הנאמן, יגררו אחריהם מעבר למימושם גם סנקציות נוספות ויירשמו לפעמים כעבירה פלילית. תמיד טוב יותר לספק מידע מלא, ולנסות למצוא טענות משפטיות שיכולות לסייע לחייב, מאשר להסתיר מידע ולהסתכן.

 

יציאה נכונה מהליך פשיטת הרגל

לאחר כשנה וחצי, מתקיים דיון בעניינו של החייב, ובסיומו קובע בית המשפט (בהמלצת הנאמן) תוכנית פירעון למשך שלוש שנים נוספות (ולעיתים אף יותר ועד לשש שנים). גם בהקשר זה, ישנם מספר כללים בסיסיים שחשוב להכיר:

  • תמיד עדיפה הסכמה: במסגרת תוכנית הפירעון, נקבע הסכום שעל החייב לשלם על מנת לקבל הפטר מחובותיו. לעיתים נקבעות על ידי הנאמן תוכניות פירעון גבוהות או ארוכות מכפי שציפה החייב. מקובל ונכון לנסות ולהשפיע על תוכנית הפירעון על מנת שתתאים יותר ליכולותיו הכלכליות של החייב, אבל במידת האפשר יש לשאוף לעשות זאת מול הנאמן עוד לפני הדיון שנקבע בבית המשפט. מטבע הדברים, כאשר ה"ויכוח" מתנהל מול שופט, קיים סיכום גדול שהשופט יבחר דווקא את עמדת הנאמן. לכן קודם הדיון כדאי וחשוב לנסות ולהגיע להידברות עם הנאמן.
  • לסיים מהר ככל הניתן: במידת האפשר, ובעיקר לגבי אנשים צעירים, יש לשאוף למתן אפשרות להקדים תשלומים. כך לדוגמא, במצב בו נקבעת לחייב תוכנית פירעון של 48 תשלומים של 1,000 ₪, יוכל החייב לגייס סכום זה מקרובים ומקרים, ולסיים את ההליך בתוך חודשים ספורים ולא לאחר 4 שנים לפי התוכנית.

 

הגלגל מסתובב

כותב המאמר ראה בחייו יותר מאלף פושטי רגל. אנשים שהגיעו לקריסה כלכלית, כולל רבים שנפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא תוך ימים ספורים. חשוב לדעת שניתן ואפשר להשתקם ולהתאושש גם מקריסה קשה וכואבת כל שתהיה. חשוב להתנהל נכון, לקבל את הייעוץ הנכון, ותמיד להצטייד בהרבה אמונה שהכל ישתנה לטובה.

  אורי בראון – שותף

       משרד בראון צאודר אסלן הינו משרד המתמחה בהסדרי חוב.

        לפרטים נוספים כנסו לאתר המשרד

פנו אל כותב המאמר ב

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לייעוץ והכוונה אישית פנו אלינו עוד היום:

אנשים לא מתים מעוני
הם מתים מבושה

יש לכם חבר או בן משפחה השרוי במצוקה כלכלית קשה גלגולי הלוואות הוצל"פ תסבוכות תשלומי ריבית וכד' ועדיין לא פנה לעסקנים? בהוראת גדולי ישראל הקמנו את 'הקו האדום' הכלכלי בו אתם תעדכנו אותנו ואנו נפנה אליו בסודיות הנדרשת ובדיסקרטיות ונברר איתו האם אפשר להציע לו הכוונה או/ו יצוג:

סודיות מובטחת!