שומרים על הבית

ללא ספק, הנכס החשוב ביותר שלך היא דירת המגורים (אחרי האישה והילדים כמובן) וכדאי לדעת איך ניתן להגן על הנכס בזמן הליך פשיטת רגל ולמנוע את מכירתו והעברת התמורה לטובת נושים או בנקים.

ובכן, בשורות הבאות אנסה לתת מספר טיפים להתנהלות נכונה בנושא זה שחשוב מאין כמותו. (הטיפים אינם מהווים תחליף ליעוץ משפטי או המלצה משפטית)

ראשית, כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים, כדי ורצוי שלא להכניס את עצמך למצב ממנו לא ברור אם וכיצד תוכל לצאת. כמאמר הפסוק – "חכם עיניו בראשו".

כך למשל אם אתה שכיר, הקפד לקחת משכנתה המתאימה למידותיך וקח בחשבון שיכול לבוא יום סגריר וכבר לא תשתכר כבעבר (קורונה וכדו'). נקוט משנה זהירות ומקדם הגנה, אם אתה חושב שיש לך הכנסה פנויה ע"ס 5,000 ₪, אל תנצל את כולה לטובת חישובים של החזר המשכנתה אותה אתה מבקש ליטול מהבנק. קח משכנתה על 70% או פחות מהכנסתך הפנויה, שיישאר לך חיסכון ליום סגריר בו אולי (ח"ו) תתקשה בהחזרים עליהם התחייבת.

אם אתה עצמאי, הקפד שלא למשכן את דירת המגורים שלך לחובות העסק. הבנקאי החכם (רובם כאלה) יכניס בהסכם סעיף שהופך את המשכנתה כבטוחה עבור כל חוב מסחרי שיהיה  לך בעתיד.

לכן, נכון לא ליטול את המשכנתה מאותו הבנק בו אתה מנהל את עסקיך. אם אין ברירה, כדאי לבדוק לעומק את הסכם המשכנתה ולראות אם ישנו סעיף שקושר את העסק להתחייבות עליה תחתום. משעשע וטרגי יחדיו לראות שבשביל חוזה לרכישת דירה הולכים לעורך דין מומחה בתחום ואילו על הסכם המשכנתה חותמים ללא היסוס. כבר איבדתי את היכולות לזכור את מספר האנשים שמגיעים אלי אחרי שפיגרו בהחזרי המשכנתה ולא יודעים לענות לשאלה האם הם חתמו על כך שהמשכנתה מבטיחה גם את החוב המסחרי שלהם והם לא ממש יודעים לענות או שבטוחים בעצמם עם תשובה בסגנון "מה? מה פתאום!", אך בהמשך כשמביאים את ההסכמים מתברר לי שחתמו על סעיף כזה. וזה כואב, כי "לא ידעתי" ו"לא קראתי עד הסוף" לא יתקבלו כתירוץ כנגד הבנק.

אעיר, שלא הייתי ממליץ לשאול את הבנקאי (החכם, אמרנו?!) האם יש בהסכם סעיף בו המשכנתה מבטיחה את החוב המסחרי. כי –

 א. או שהבנקאי יאמר שאין סעיף כזה בהסכם, אבל אופס, תודה שהזכרתם, עכשיו יהיה.

ב. הבנקאי לא יחשוש לשקר לכם בפנים. הוא אפילו לא ימצמץ כשהוא יגיד לך – "מה פתאום – רק תחתום" ולך תוכיח אחר כך שהוא זה ששיקר אותך (וב-99% מהמקרים לא תצליח להוכיח)

אז מה עושים במקרה בו הבנק לוחץ שהמשכנתה תבטיח גם את החוב המסחרי. הרי סירוב שלך לבקשה כזו תשדר שאתה לא ממש מאמין בהצלחת העסק שלך עצמך וזה עלול לגרום לבנקאי להרים גבה לגבי העסק.

אחד הפתרונות שלי זה לומר לבנקאי "אשתי לא מסכימה! אתה הרי לא רוצה לעשות לי בעיות בשלום בית". האישה תבוא ותגיד "אדוני היקר, בנקאי נחמד, אני לא מתערבת לו בעסק והוא לא מתערב לי עם העסק בבית. לא יקום ולא יהיה!" – טיעון עקרוני, בעקשנות בלתי מתפשרת.

רוב הבנקאים יוותרו בשלב זה על הכנסת הסעיף הנ"ל (רובם נשואים ויודעים את משמעות הניסיון להתווכח עם האישה).

אבל מה קורה במצב שהכל טוב, דירת המגורים שלך לא מושכנה לחובות העסק, אבל עדיין אתה מרגיש ש.. איך נאמר, העסק מתנדנד, המחזורים לא מה שהיו בעבר והבנקאי מתקשר על חריגות בחשבון. זו בדיוק הנקודה הקריטית, בה עליך לעצור, לחשוב, ומיד שסיימת לחשוב, "לטוס" לעורך דין שחובות ובנקים זה בדיוק התחום שלו.  

מטבע הדברים, לא ניתן לפרט איך עורך דין יוכל להגן על דירת מגוריך כדי שנושים לא ימכרו אותה אם ח"ו תגיע לחדלות פירעון, וגם כל מקרה לגופו ואין שני מקרים זהים.

אבל מה יהיה על הנכס אם למרבה הצער לא השכלת "לטוס" מיד לעורך דין?

כעקרון מצבך לא טוב. אם הגעת להליכי פשיטת רגל ויש לך דירת מגורים בבעלותך או בבעלות משותפת עם אשתך. חביבי, אתה בבעיה לא קלה וזה כבר יעלה לך הרבה כסף.

בחוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, בוטלה ההגנה על דירת מגורים. החוק החדש אומנם מלא בסיסמאות יפות על שיקום וטובתו של החייב כערך מרכזי לפני או בערך לטובת הנושים. אולם, לטעמי נכון להיום המציאות מוכיחה שמדובר בלא יותר מאשר סיסמאות וכותרות יפות.

בית המשפט הנכבד יבדוק מה שווי דירת המגורים שלך, מהי יתרת המשכנתה, מספר הילדים והגיל שלהם ואילו חלופות יש לך אם ימכרו לך את הדירה.

שורה התחתונה, אין כיום כללים ברורים על הדרך בה מוכרים דירה בהליך פשיטת רגל, הכל נתון לשיקול דעת המוטב היושב בדין, מזגו, אופיו ותפיסותיו. גם החייבים שונים הם, ואין האחד דומה לחברו ולכן בלתי אפשרי כיום  לקבוע מה יהיה דין דירת המגורים שלך.

בהחלט ניתן לומר שככל והמשכנתה נמוכה יותר והדירה יקרה יותר, אף מצבך יהיה קשה יותר ויידרשו ממך יותר כסף "לפדות את הדירה" (מעין כופר). עם זאת, יאמר שבמסגרת החוק החדש טרם שמעתי על דירה שבסוף אכן נמכרה מאחר ובדרך כלשהי מגיעים להבנות עם בעל התפקיד בהליך פשיטת הרגל. אך המדובר בחוק "צעיר" יחסית ועוד לא נקבעו בו הלכות מושרשות ולכן ככה"נ הימים עוד יגידו את שלהם – והשאלה היא מה יגידו.